החלטה בתיק ת"א 1853-01-11

בפניי בקשה למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט בתביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו בעוולת רשלנות, עת המשיבה מנעה ממנו להפעיל מסעדה במבנה השייך לה עפ"י חוזה שכירות שנקשר, ובשל כך נגרמו לו נזקים בגין רווח עתידי שנמנע ממנו.

הרקע:

המבקש והמשיבה היו בעלי מניות בחלקים שווים ומנהלי חברת שעת השין בע"מ (בפירוק) (להלן: "החברה"), כאשר במועדים הרלוונטיים לתובענה שכרה החברה מהמשיבה מבנה למטרות ניהול מסעדה, שנמצא בתחום תחנת דלק השייכת למשיבה.

בין המבקש לבין המשיבה נתגלע סכסוך בעטיו בשנת 1999 הגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לפירוק החברה. הבקשה נדחתה אך בית המשפט הורה על עריכת התמחרות בין הצדדים בסוגית רכישת חלקו של האחד ע"י השני, ומינה רואה חשבון לביצועה של ההתמחרות לאחר שיכין חוו"ד להערכת שווי החברה.

בין לבין נוהלה התמחרות במסגרתה הציע המבקש למשיבה תשלום של 500,000 דולר עבור חלקה בחברה (להלן: "ההסכם"). יצוין, כאמור לעיל, כי בין החברה לבין המשיבה היה חוזה שכירות למבנה המסעדה לפיו שילמה החברה דמי שכירות סמליים עבור תקופת שכירות ארוכת טווח (עד שנת 2011) בסך 10 דולר לחודש, נתון אשר היה ידוע לצדדים בהתנהלותם ונלקח בחשבון בחוו"ד רו"ח.

דא עקא, שהמבקש לא שילם כל תשלום שנקבע עפ"י ההסכם ועל כן הגישה המשיבה תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקש על סך 2,150,000 ש"ח, שהתבררה בבית משפט השלום בת"א.

בית משפט השלום בת"א, לאחר שמיעת ראיות ולאחר שקודם לכן ניתנה למבקש רשות להתגונן, הורה על אכיפת ההסכם וחייב את המבקש לשלם למשיבה סך של 2,150,000 ש"ח, משוערך, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

המבקש לא השלים עם פסק הדין וערער לבית המשפט המחוזי בת"א, בטענה כי הוא זכאי לביטול ההסכם, או כלשונו ביטול ההתמחרות, ולחילופין לעדכן את המחיר שנקבע לעניין שווי החברה, וכפועל יוצא להפחתת החיוב המוטל עליו עבור רכישת חלקה של המשיבה בחברה (סעיף 37 לפסק הדין של בית המשפט המחוזי בת"א).

בית המשפט המחוזי בת"א קיבל את הערעור, באופן חלקי, וחייב את המבקש לשלם למשיבה עבור רכישת חלקה בחברה סך של 1,318,750 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה, ובקביעתו, בית המשפט העליון לא התערב במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש.

בפניי עתה כתב תביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה בתביעה כספית על סך 4,450,758 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות התנהלות המשיבה אשר עשתה, לטענתו, כל שלאל ידה כדי לגרום לסיכול אפשרות המשך ניהול המסעדה על ידי המבקש, כאשר בין היתר הגישה תלונה על איומים מצד המבקש, אשר הביאה למעצרו והשמתו ב"מעצר בית" כך שלא יכול היה לנהל את המסעדה. בהמשך הוסיפה ופנתה לכלי התקשורת השונים והעניקה ראיונות קשים ביותר אודותיו, כלשון המבקש, דבר שהקשה עליו למצוא משקיעים עבור מימון רכישת חלקה של המשיבה בחברה.

כמו כן מציין המבקש את העובדה כי המשיבה התרשלה באי הוצאת היתר בנייה למבנה המסעדה על מנת להסדיר עבודות בנייה שנערכו במבנה בניגוד לדין, במבנה הנמצא כאמור בתחום תחנת הדלק בבעלותה; ביודעה כי ללא היתר תחדל המסעדה מלהתקיים, כעולה מגז"ד שניתן נגד המשיבה, החברה והמבקש מיום 30.10.03.

המסעדה נסגרה בחודש ספטמבר 2004 ובנסיבות אלה נמנע מן המבקש רווח עתידי בהפעלת מסעדה במבנה האמור, החל ממועד סגירתה בפועל ועד תום תקופת השכירות, קרי סוף שנת 2011.

את נזקיו מעריך המבקש בסך של 4,450,758 ש"ח בשים לב לחוות דעת של רואה החשבון אשר מונה בשעתו ע"י בית המשפט המחוזי, בממוצע עם חוות דעת נוספת שהוכנה עבורו לצורך הגשת התביעה.

בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה, מושא החלטה זו.

בבקשה טוען המבקש לקושי כלכלי ולמצב בריאותי לקוי בעקבות פריצת דיסק; הגם שאין תימוכין לממצא בבדיקות עזר.

הן המדינה והן המשיבה מתנגדות למתן הפטור.

דיון והכרעה:

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") קובעת, כדלקמן:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בין זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".